בהחלטה ספונטנית החליט אחד מקברניטי קיבוץ שפיים למחוק פיסת היסטוריה שהוכרזה לשימור. והטרקטורים פשוט מחקו אותו לטובת בנייה עתידית.
האדריכל שתכנן עשרות יישובים בארץ תכנן גם את התכנית לקיבוץ שפיים:
האמפי הוקם על אדמה של שפיים אבל היה פעם אזורי", מספר נתן טל. "אצלנו התחילו המופעים הפתוחים הגדולים, הרבה לפני שהיתה קיסריה. האמפי גדול וכולל 3,000 מקומות ישיבה ולקיבוץ בקושי יש שליש אנשים כדי למלא אותו. הוא הוקם באמצע שנות ה-50 [הבמה נוספה שנים אחדות לאחר מכן, מ"י], אבל בלי שירותים מסודרים, לא היה אפילו ביוב אלא רק מחראות. בהתחלה לא היו ספסלים וכשהתקינו כאלה אז לא היו משענות. למרות הבמה הגדולה לא נבנו חדרי הלבשה לאמנים ובמשך שנים היו סוכות ששימוש את האמנים. ברבות השנים, ב-1983, שפיים רכשה את הזכות על המקום והפעילה אותו במשך קרוב לעשרים שנה. השקענו בו בין השאר ברצפת עץ חדשה חדשה בבמה, בנינו חדרי הלבשה לאמנים".
הוא נסגר סופית בשנת 2000 באירוע אחרון שהיה 'חג המשק' והיינו צריכים לבקש רשות מאסוף שיסכימו.
כך הלכה לה פיסת היסטוריה במעשה ביריוני עברייני שבכל מקרה אחר היה מחייב את העבריין במליוני שקלים קנס.
האתר news1 העיתונאי אלי אלון:
מבנה האמפי-תיאטרון שפיים הוקם ב-1955 כמבנה הבנוי בשיפוע ומכיל כ-2,500 מקומות ישיבה. במקום כ-40 שורות ספסלים עשויים בטון הנמצאים בשלושה גושים ובניהם מפרידים מעברי מדרגות. וכך נכתב ביולי 1955 על הקמתו בעלון קיבוץ שפיים "ביטויינו" מס 794: "מפעל נאה וחשוב הוקם השנה במשקנו, הלא הוא האמפיתאטרון, המכיל כבר בשלב זה 1,500 מקומות ישיבה, ואשר יוכל להכיל למעלה מ-3,000 איש. במפעל זה הושקע כסף רב. מקום זה יוכל לשמש לכינוסים גדולים ולהופעות אמנותיות עבור כל תושבי האזור".
ב-1960 הוקמה בקדמת "האמפי" במה גדולה ומקורה. משנות ה-50 ועד שנות ה-90 שימש "האמפי" למופעים גדולים ברמת האזורית. כמעט כל המופעים הגדולים בארץ היו מגיעים למקום וזכורים במיוחד מחזות הזמר בהפקות הענק של האמרגן גיורא גודיק ולהקות ריקוד שהגיעו מכל העולם. ב"אמפי" התרחשו גם ועידות גדולות כמו ועידת הקיבוץ המאוחד וכמו-כן חגי משק גדולים של קיבוץ שפיים.
מבנה האמפיתיאטרון תוכנן במחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד, כאשר האדריכל המתכנן אינו ידוע ושמו אינו מופיע על התוכניות. מבנה הבמה הוא במידות של 12 מ' עומק על 17 מ' אורך ובגובה של כ-6 מטר. זוהי קופסה אטומה אשר פתח הבמה שלה פונה לכיוון מזרח. המבנה כולו עשוי בטון חשוף ומתוכנן במידה רבה בסגנון הברוטליסטי שרווח בארץ בשנות ה-60. חזיתות הצד מדגישות את המערכת הנושאת הקונסטרוקטיבית לעומת הקיר אשר בו ישנם חמישה חלונות. אגב במרחק מטרים ספורים מערבית לבמה נמצאת עמדת "ההגנה" שהוקמה ב-1937 ושימשה את חברי שפיים בהגנה על המקום ומיועדת לשימור (כתבה על עמדת הגנה זו תפורסם באתר זה בקרוב).
ידע ימים יפים יותר
בתחילת דרכו היה אמפיתיאטרון שפיים שייך למועצה האזורית חוף השרון, ואף כונה בכמה מקומות "אמפיתיאטרון מועצה אזורית חוף השרון" ונועד לשמש מקום התכנסות ועריכת אירועים ליישובי האזור. נברתי בארכיונים ישנים כדי לדלות אירועים בולטים מרכזיים שנערכו במקום לאורך השנים. כך למשל, ביום א' 27 באפריל 1958 נערך באמפיתיאטרון שפיים במסגרת החגיגות לציון חג העשור למדינה, עצרת חגיגית בהשתתפות 3,000 איש. דברים נשא ראש המועצה האזורית דאז חוף השרון דוד אמן. בתחילת שנות ה-60 התקיים בו אירוע מרכזי – חגיגות 25 שנה לייסוד שפיים בהשתתפות תושבי שפיים ואורחים רבים. ביולי 1961 הופיעה על במת התיאטרון להקת הבלט הפיליפיני של גיורא גודיק. ביולי 1967 נערכה במקום "הזמריה" בהשתתפות מקהלות זמר מישראל ומחו"ל. כמו-כן התקיימו במקום מספר ועידות ועצרות מפלגתיות ותנועתיות ובניהן ועידת הקיבוץ המאוחד.
בשנת 1978 העבירה המועצה האזורית חוף השרון את ניהול והפעלת מתחם האמפיתיאטרון לידי הקיבוץ, אך האמפיתאטרון נשאר בבעלותה של המועצה, ושימש בעיקר את הקיבוץ ואת אורחי פארק המים הסמוך. בשנות ה-80 וה-90 נערכו במקום ערבי קיץ ומופעים בהם הופיעו על במת האמפיתיאטרון אמנים ובהן רמי קליינשטיין יהודה פוליקר יהודית רביץ ועוד. הכניסה הראשית למתחם האמפיתיאטרון בשפיים הייתה בצד המזרחי שלו. צמוד לכניסה היו קופות כרטיסים ששרידים מהן נותרו עד היום.
ב-1997 שופץ מתחם האמפיתיאטרון כדי לקיים בו את אירוע יומולדת 70 לקיבוץ שפיים. היישוב ארסוף הסמוך בו מתגוררים כידוע בעלי ממון אשר הלך ונבנה באותה עת התנגד לפעילותו של האמפיתיאטרון בטענה לרעשים חזקים הבוקעים ממנו בשל הופעות. "האמפי" נסגר למעשה כליל אי-שם בסוף שנות ה-90. התנגדותו של הישוב ארסוף להפעלת האמפיתיאטרון אינה כנראה הסיבה העיקרית לסגירתו והשיקולים לסגירה, היו כנראה בעיקר שיקולים כלכליים בשל הצורך להשקיע כספים רבים בשיפוץ ושיקום המקום.
